נדאל עבדאללה אחמד עמאר

היה עובד במסעדה בבת-ים, שם שהה באופן בלתי חוקי. אחיו נור א-דין כלוא בישראל בגין עבירות ביטחוניות, והוא שכנע אותו לבצע חטיפה לצורך שחרורו מהכלא. ב-20 בספטמבר 2013, לאחר שכנועים חוזרים ונשנים מצידו, הצליח לשכנע את שותפו לעבודה תומר חזן להתלוות אליו לשטחי הרשות הפלסטינית, בתואנה שקיים במקום מטמון עתיק שדורש חפירה ושחזן יזכה לחלק מהשלל. הוא הוביל את תומר חזן אל מבנה נטוש שם חיכו יחד במשך שעתיים. אז, בהתאם לסיכום שנעשה מראש, הגיע אחיו סאלם למבנה כשהוא מחופש לשוטר פלסטיני. הוא הודיע לנידאל וחזן כי הם עצורים, ואזק אותם. נידאל אמר לחזן שלא ידאג, והשניים הובילו אותו למטע זיתים סמוך. בשלב זה הבין חזן כי נפל למלכודת, והבטיח לא לחזור למקום לעולם אם ישוחרר. נידאל ניפץ את מכשיר הסלולרי של תומר, וכיסה את ראשו במסכה. לאחר מכן הוא חנק אותו למוות באמצעות חגורה. בלילה הורידו השניים את הגופה לבאר וכיסו אותה בעפר ואבנים. כעבור כמה שעות, הגיעו כוחות הביטחון והשניים הסגירו את מיקום הגופה. שוחרר ב-13 באוקטובר 2025, לאחר 12 שנים בכלא, במסגרת העסקה לשחרור החטופים החיים מרצועת עזה. על פי תנאי העסקה הוא גורש משטחי יהודה ושומרון לצמיתות.