פתח

תנועת פתח, הידועה גם כתנועת השחרור הלאומית הפלסטינית, נוסדה בשנת 1957 על ידי יאסר ערפאת ומנהיגים פלסטיניים נוספים. בתחילה הוקמה כתנועה לאומנית חילונית, שמטרתה העיקרית הייתה שחרור פלסטין באמצעות מאבק מזוין. פתח ביצעה את פעולתה הצבאית הראשונה בשנת 1965, כאשר פגעה בתשתיות ישראליות. בסוף שנות ה-60 ובמהלך שנות ה-70 צברה תנועת פתח השפעה משמעותית בתוך אש"ף (ארגון השחרור הפלסטיני), כאשר ערפאת הפך למנהיג הארגון בשנת 1969. הפעילות הצבאית של התנועה כללה לוחמת גרילה ופעולות טרור, כאשר מבצעים בולטים כמו קרב כראמה בשנת 1968, חיזקו את המוניטין שלה. במהלך שנות ה-70 הקימה פתח בסיסים בלבנון וביצעה פעולות טרור בשטח ישראל כמו הפיגוע במלון סבוי ומתקפת כביש החוף. הפלישה הישראלית ללבנון בשנת 1982 הובילה לגירוש פתח מהמדינה, דבר שהחליש את יכולתה הצבאית. בשנות ה-90 עברה פתח לשנות את האסטרטגיה שלה לכיוון משא ומתן פוליטי, תוך שהיא ממלאת תפקיד מרכזי בהסכמי אוסלו ומובילה את הרשות הפלסטינית. במהלך האינתיפאדה השנייה, חברי הזרוע הצבאית של התנועה - התנזים, לקחו חלק מלא בלחימה נגד ישראל ובביצוע פיגועי טרור. כיום באופן רשמי התנועה נטשה את דרך הטרור, ולעיתים משתפת פעולה עם ישראל במניעת פיגועים, אך רבים מחבריה עדיין שותפים ללחימה נגד ישראל, וחברים בקבוצות טרור מקומיות תחת ההתארגנויות של גדודי חללי אל-אקצא.